משפחת הרמן
רוזליה נפתלי הרמן ז"ל
רוזליה לבית משפחת נפתלי נולדה בטרנסילבניה למשפחה בת 6 נפשות. כנערה אהבה רוזליה להחליק על הקרח ובתקופות החורף אהבה לצאת לטיולי סקי.

כאשר החלה המלחמה הוטלו עבודות כפייה על האוכלוסייה היהודית (בעיקר) וגם על האוכלוסייה הלא-יהודית בפולין. עובדי הכפייה עבדו בייבוש ביצות, סלילת כבישים, יצירת ציוד צבאי, בניית מסילות ברזל וכל דבר אשר יכול לתרום ולסייע למערך הלוחם הנאצי בתקופת המלחמה. רוזליה הועבדה במחנה בעבודות פיזיות ואף נתנה סיוע לחולים במרפאה, בנוסף עסקה בסתר בהעברת הודעות בין בעלי התפקידים היהודיים במחנה הכפייה. במסגרת פעילות זו נאסרה על ידי החיילים של המחנה, נכלאה ועברה חקירות והתעללות בהאשמה כי עסקה בענייני חתרנות.

במהלך השהות במחנה הכפייה ביקרה רוזליה את אביה שעבד במחנה כפייה אחר ושם פגשה את בלה הרמן אשר לימים היה בעלה. במשך כמעט חמש שנים שהתה במחנות כפייה שונים עד השחרור ב 1945 על ידי הצבא הסובייטי.

בתום המלחמה חזרה המשפחה הביתה וכולם ניצלו. רוזליה ובלה הרמן נישאו ונולד להם בן, צבי, יחד הם עלו בשנת 1950 לישראל והגיעו למחנה אוהלים של עולים ליד טבריה. בשנת 1951 הגיעה משפחת הרמן לניר ישראל.

כיום מתגורר במושב דור שני למשפחת נפתלי/הרמן.

בלה הרמן ז"ל
בלה הרמן נולד בטרנסילבניה למשפחה בת 4 נפשות. בתקופה שקדמה למלחמה עסק במסחר פרטי ואהב לבלות בשעות הפנאי ברכיבה על סוסים ולשחק כדורגל.

בשנת 1941 נכנס למחנות עבודה שונים לעבודת כפייה ושהה בם עד 1945, עד השחרור. במהלך השהות במחנה הכפייה הכיר בלה את רוזליה בעת שביקרה את אביה (אלכסנדר נפתלי) אשר שהה באותו מחנה כפיה בו היה גם בלה הרמן. בעת מפגש אקראי במחנה הכפייה, נפגשו בלה ורוזליה והצליחו לשמור על קשר במשך כמעט שנה עד תום המלחמה. לאחר שהסתיימה המלחמה, נישאו.

כל משפחתו של בלה חזרה הביתה וניצלה. משפחת הרמן יחד עם בנם, צבי, עלו לארץ ישראל בשנת 1951.

כיום מתגורר במושב דור שני למשפחת הרמן.