בגיל 30 נכנס טוביה יחד עם משפחתו לגטו. גטו קרקוב הוא גטו שהוקם ברובע פודוגוז'ה-  פרבר דרומי של העיר קרקוב. הגטו פעל כאזור מתוחם וסגור במשך שנתיים – מהקמתו במרץ 1941 ועד לחיסולו הסופי במרץ 1943, עם משלוח אחרוני היהודים בו למחנות ההשמדה בלז'ץ ואושוויץ.

במהלך המלחמה עבר טוביה וכך גם משפחתו במחנות ההשמדה: ברגן-בלזן ודכאו. באחד המחנות, מתוך עניין של שעשוע וסדיסטיות הרביצו לו הגרמנים בחוזקה עד שיצא לו גוש על הרגל שנשאר עימו לכל החיים. משפחתו לא שרדה בתופת המחנות ומן הזוועה ניצל רק טוביה.

לאחר המלחמה חזר לקרקוב, הכיר את רוזליה קמפלר והתחתן עימה בפולין. נולדו להם שני ילדים: חנה ודוד (דניאל) ז"ל אשר לימים נהרג במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1947 עלתה משפחת פייט לארץ ישראל, הם גרו באשקלון בשיכון פולני ובשנת 1958 הגיעו לניר ישראל.

כיום מתגורר ביישוב דור רביעי – נצר למשפחת פייט.

לזכר קורבנות משפחת פייט – יהי זכרם ברוך!

מיד עם תחילת המלחמה נכנסה רוזליה עם משפחתה לגטו למעט אחיה סאמק ואדלה אשר ברחו לרוסיה ועל ידי כך ניצלו מן הגטאות והמחנות. בגטו, המחסור באוכל ומים ותנאים היגייניים קשים גרמו לרוזליה לחלות בטיפוס. המשפחה הועברה למחנות ההשמדה דכאו וברגן בלזן, אביה מת לה בידיים, הגרמנים הרגו אותו וגם אימה לא שרדה במחנות. רוזליה נותרה יחד עם אחותה רנייה וביחד איתה הצליחה לשרוד את תקופת המלחמה.

שתי האחיות שוחררו יחדיו מן המחנות. אחות נוספת בשם דנקה, התנצרה, התחתנה עם גוי ונשארה בפולין עד סוף ימיה.

רוזליה פגשה את טוביה פייט לאחר המלחמה בקרקוב, הם נישאו ונולדו להם שני ילדים בפולין: חנה ודוד (דניאל) ז"ל אשר לימים נהרג במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1947 עלתה משפחת פייט לארץ ישראל, הם גרו באשקלון בשיכון פולני ובשנת 1958 הגיעו לניר ישראל.

כיום מתגורר ביישוב דור רביעי – נצר למשפחת קמפלר/פייט.

לזכר קורבנות משפחת קמפלר – יהי זכרם ברוך!