אווה ובר
אווה לבית משפחת ובר נולדה בשנת 1922 בצ'כוסלובקיה למשפחה בת 6 נפשות. בתקופה שקדמה למלחמה עסקה המשפחה במסחר של פירות ויין ונחשבה למשפחה אמידה.בשנת 1944 נלקחה המשפחה לגטו ומשם לאושוויץ. על אווה, אחותה ואימה אשר שובצו לעבודה במשרפות, הוטל לסדר את חפציהם של הנידונים למוות. במשך כל השהות במחנות הריכוז וההשמדה שמרו שתי האחיות על אימן, הן נדדו מעבודה לעבודה לפי צרכי הגרמנים. אחת מן העבודות הייתה בבית חרושת המצוי מתחת לאדמה במכרות מלח, התנאים שם היו קשים מאוד, האוויר היה לח ומלוח והבריאות התדרדרה מאוד. האחיות סיכנו עצמן בכדי לדאוג למזון לאימן והשתדלו להחזיק מעמד כדי שלא יפרידו בינהן. לקראת סוף המלחמה נלקחה קבוצת נשים גדולה ליער להמתה ע"י קבוצת יורים, בנות משפחת ובר כבר עמדו בשורה כאשר כיתות הירי החלו במלאכת ההשמדה, לפתע הגיע קצין גרמני ונתן פקודה להפסיק. התברר כי קבוצת הנשים הזו אמורה להיות משוחררת תמורת שבויים גרמנים והן מיועדות להישלח לחופשי לשיקום בשבדיה. כך ניצלו שתי האחיות ואימן.
לאחר השיקום חזרה אווה לצ'כוסלובקיה לחפש את שאר בני משפחתה והגיעה לעיר קרלסבאד, שם פגשה בשמעון שטיינברגר ולאחר מספר חודשים הם נישאו. ב 1948 נולדה ביתם הבכורה נעמי ויחד עימה עלו לארץ ישראל.
בשנת 1949 נשארו הנשים והילדים במחנה אוהלים בנס ציונה והגברים נשלחו להקים את בתיהם בניר ישראל. ב 1.5.1950 הצטרפו הילדים והנשים אל הגברים ויחד הקימו את חיי ניר ישראל.
כיום מתגורר במושב דור רביעי – נצר למשפחת וובר.
לזכר קורבנות משפחת וובר – יהי זכרם ברוך! |
