| יצחק אקרמן
יצחק אקרמן נולד בשנת 1921 בעיר מונקץ' שבגבול צ'כוסלובקיה למשפחה בת 9 נפשות. זוג הורים ו-7 אחים. בתקופה שקדמה למלחמה אהב יצחק לרכב על אופנוע ולהיות בחברה.
כשהחלה המלחמה, בשנת 1939 הועבר יצחק למחנות עבודה בכפייה ובשנת 1943 הועברו 14 פלוגות עובדי כפייה יהודים, בינהם יצחק, למחנה בּוֹר ביוגוסלביה. עובדי הכפייה זוהו על-פי מספרים שהיו רשומים על לוחית עץ שנקבעה בכובעיהם, וכמו כן על-פי מגן דוד שסומן על בגדיהם העליונים, מלפנים ומאחור. הנעליים נלקחו מהם כשהגיעו למחנה, כדי להקשות את הבריחה. הם עבדו בקבקבי עץ תוצרת עצמית 12 שעות ביממה, בתנאים קשים מאוד. לאחר יום העבודה נהגו חיילי סגל הפיקוד לערוך תרגילי משמעת לאנשים התשושים: ריצה במעלה ההר ובמורדו, הליכה בכריעה והובלת עצים. מקצת מחיילי סגל הפיקוד נהגו לתת תוספות מזון לעובדי הכפייה וכך קרה שאחד השומרים היה נותן בסתר ליצחק וחבריו מעט לחם. לקראת סוף המלחמה שוחרר המחנה ויצחק לראשונה מזה ארבע שנים יצא לחופשי.
יצחק ועוד שלושה אחים ניצלו מן המלחמה אך הוריו ואחיו האחרים ניספו בשואה.
הוא חזר לעיר הולדתו ופגש את יפה גולדה והם נישאו. משפחת אקרמן עלתה לארץ בשנת 1949, התיישבו בנס ציונה וכעבור חצי שנה, במהלכה הקים ובנה יצחק את ניר ישראל, הקימו במושב את ביתם ונולד להם בן בשם אמנון.
כעבור כמה שנים של פיתוח וגדילת המושב הפך יצחק להיות מזכיר המושב ולאחר מכן ניהל את הצרכנייה.
כיום מתגורר במושב דור שלישי – נצר למשפחת אקרמן.
לזכר קורבנות משפחת אקרמן – יהי זכרם ברוך! |
